אורנים

כשלמדתי אדריכלות נוף, היה לנו שיעור בהכרת הצומח. ואני חשבתי לעצמי- למה לעזאזל מעניין מישהו מה ההבדל בין סוגי האורנים?? ולמה ללמוד בעל פה פרטים טכניים ומייגעים?
טוב, האמת היא שכבר אחרי השיעור הראשון דעתי השתנתה לגמרי.
חוץ מזה שזה באמת כיף לדעת דברים נורא מיותרים בעולם כמו למשל מה זה אפטניה לבובה (כן כן זאת לא שגיאת כתיב), היה לי שם קטע שפקח לי לגמרי את העיניים.
גרתי כבר אז איזה 3-4 שנים ביישוב בלב יער אורנים גדול. אתם בטח מכירים את התלונות הקבועות על האורן- שומדבר לא מצליח לגדול תחתיו (בגלל החומציות של המחטים), מעודד שריפות, מכוער, בגללו לא גדלים כאן אלונים, הוא לא מקומי.
בקיצור, לא התעניינתי בו יותר מדי.
עירית יוגב לקחה אותנו לסיור בהר הרצל לראות סוגים שונים של אורנים.
ואז הבנתי כמה עיוורת אני יכולה להיות.
לראות משהו כל יום, אבל לא להסתכל באמת.
אז אם חשבת עד היום שרק במקרה לפעמים יש צנוברים ולפעמים לא.
או אם חשבת שההבדלים בין האורנים הם מייגעים וקשורים לזווית של האצטרובל מול הגזע (זה נכון, אבל לגמרי ההבדל הכי פחות מעניין).
או שרק דברים רעים יכולים לצאת מהאורן.
אם לא ידעתם שרק מתחת לאורנים אפשר ללקט את האורניות.
והכי חשוב- אם לא ידעת שהפרי של האורן הוא הצנובר (ההוא שקונים בהמון כסף ובעצם גדל על העצים).
אז הנה סדר באורנים.
האורן הפרוע והלא מסודר הוא אורן קפריסאי/ ירושלים. הזנים די דומים ונוטים להפרות אחד את השניה, מה שאומר שרוב העצים הם בעצם הכלאות של שני הזנים.
עוד סימן היכר שלהם- מלא אצטרובלים יבשים שיושבים בחלק העליון של העץ.
יש לנו את האורן החרוטי, המסודר, הסימטרי. המחטים שלו ארוכות ויוצאות בקבוצות מאותה נקודה, ולכן הוא נראה מלא בפונפונים ירוקים.
זה האורן הקנרי, ממנו קולעים סלים יפהפיים.
יש לו אצטרובל גדול ומרשים.
צמרת האורן השלישי היא עגולה ומסודרת.
הרבה פעמים נוכל לראות כבר מרחוק גבעה שלמה מכוסה בכדורים- כדורים של אורנים. הצבע שלו ירוק בהיר וזוהר קצת.
הוא מלך האורנים- הגלעין, שנקרא גם 'הסלע' ו'הצנובר'.
בתוך האצטרובל שלו מתחבא, עטוף בקליפה קשה- צנובר (פיניונס, ירושלמים).
אפשר לפצח אותו בקלות בעזרת אבן.
אז תתחילו לשים לב, בדרכים, בלימודים, בעבודה. ותראו איך קל וכיף להכיר.
(יש עוד אורנים, אבל נראה לי מספיק להיום)